לשבור שיא זה חלום של כל אחד , כולם רוצים להיות הכי טובים במשהו . האדם עוד משחר קיומו הוא מתחרה. תחרות ושבירת שיאים היא מה שהביא את האדם למקום בו הוא נמצא כיום. היצר של האדם לשבור את השיא , להגיע יותר רחוק , יותר מהר , להרים יותר כבד הוא הבסיס האבולוציוני שגורם לאדם להיפתח.
כשמדברים על שיאים כל אחד יכול לדמיין איזה שיא הוא היה רוצה לשבור. האם הוא היה רוצה לרוץ הכי מהר בעולם ? או אולי להיות מי שצולל הכי עמוק ? אני יכול לדבר רק בשם עצמי אבל אני הייתי רוצה להיות האדם שרץ הכי מהר בעולם, אבל זה אני. לשבור שיא זה דבר לא פשוט , חיים שלמים של אימון נדרשים לשבור שיא אחד , בעוד ששיא אחר נשבר בקלות בעקבות כשרון נדיר. האולימפיאדה היא הזירה בא נשברים השיאים הנחשבים בעולם.
בעולם הספורט השיאים מתחלקים לשנים. שיא אולימפי אשר נקבע באולימפיאדה אשר מתרחשת פעם ב-4 שנים . השיא שני הוא שיא עולמי אשר יכול להיקבע בכל תחרות רשמית של ספורט המתרחשת בעולם. השיאים היוקרתיים ביותר הם בתחום האתלטיקה הקלה ובבריכת השחייה. תחום השיאים ושבירתם הפך במספר מדינות בעולם לתחביב,אובססיה לאומית. במלזיה ובהודו מתנהל טירוף של שבירת שיאים וכל העם משתתף בקרנבל. הודו כבר השיקה ספר שיאים של גינס של עצמה ואפילו יש שם משקה בשם ספר השיאים של לימקה.
כנראה ששבירת שיאים והתחרות על כך היא משהו שהעסיק את האדם משחר הימים וימשיך להעסיק את האדם לנצח. קשה לחשוב על היום בו בני האדם יחליטו לוותר על הניסיון לשבור את השיא. הקפיטליזם והשוק החופשי לוקחים גם הם חלק במשחק שבירת השיאים. לשבור שיא במכירת מניות , או אולי שיא השכר במשק- מקסום רווחים אשר הוא הבסיס לקיומו של שוק חופשי הוא בעצמו שיא, החברה אשר שוברת את השיא בהשגת מקסימום רווחים היא המנצחת במאזן של סוף השנה. אך אולי שיא השיאים האמיתי יהיה רק ביום בו האדם יזנח את התחרות הבלתי פוסקת בשבירת שיאים.
